שוקו במקום במבה?

לפני מספר ימים נתקלתי בכתבה המבשרת על חידוש מסעיר בבתי הספר: מכונת ממכר של מוצרי חלב שהוצבה בבית ספר תיכון בחולון. בהתחלה היוזמה הייתה נשמעת לי כמו יוזמה מבורכת- במקום מכונה של ממתקים ייתנו לילדים אופציות חכמות יותר. אבל אחרי שראיתי מה בדיוק נמכר במכונה הזו הבנתי שאין פה איזו יוזמה מהפכנית שאמורה לתרום לילדים, אלא יותר לגופים אחרים. המכונה החדשה, המציגה בגאווה את סיסמאת ה"3 מוצרי חלב ביום" של מועצת החלב, מציעה בעיקר סוגים שונים ורבים של שוקו ויוגורטים ומשקאות יוגורט ממותקים.

(צילום: אסף רונן)

אז מה בכלל הביא ליוזמה הזו? מסקר מב"ת (מצב בריאות ותזונה לאומי) של משרד הבריאות נמצא כי צריכת הסידן אצל בני נוער אינה מספיקה. וזו נקודה חשובה כי צריכת הסידן של בני הנוער באמת אינה מספקת! לפי תוצאות הסקר, רק 21.7% מהבנים ו-31% מהבנות אובחנו כמי שצורכים סידן בכמות המומלצת (1,300 מ"ג ליום) או יותר. 1,300 מ"ג זה לא מעט ויש לצרוך כ3-4 מוצרי חלב ביום בשביל להגיע לכמות הזו. כמה דוגמאות להמחשה: בכוס (200 מ"ל) חלב יש 200 מ"ג סידן, בכוס חלב מועשר בסידן יש 360 מ"ג סידן, בגביע יוגורט ביו יש 210 מ"ג סידן. אין ספק שסידן הוא מינרל חיוני ביותר לגוף האדם, ובעיקר בגיל ההתבגרות. בגילאים 9-18 כמות צריכת הסידן היומית המומלצת היא הגבוהה ביותר כיוון שלפחות 90% ממסת העצם מושגת עד גיל 18 לכן מהווה גיל זה חלון הזדמנויות בלתי חוזר. כאשר אנו מגיעים לשיא מסת העצם שלנו (בדרך כלל בגילאי ה-20 ), אפשר רק לרדת. שיא מסת העצם נקבע גנטית, אם נגיע אליו או לא תלוי באורח החיים שלנו. מלבד תרומתו של הסידן לבריאות העצם ובנייתה, הוא חיוני גם לבריאות השיניים, לתהליך קרישת הדם ובהעברת אותות עצביים והתכווצויות של שרירים. אז כן, סידן הוא חשוב.

אחרי שהבנו שסידן הוא חשוב, בואו נבדוק כמה מהמוצרים הבולטים המופיעים במכונה החדשה: 3 סוגים שונים של שוקו (חלקם באריזות גדולות למדי), משקאות יוגורט ממותקים ויוגורטים עם תוספת של קציפת פירות. בואו נתחיל בשוקו… הידעתם שהקקאו מפחית את הספיגה של הסידן בגוף? אני חושבת שהדיאטנית שתיכננה אילו מוצרים ייכללו במכונה הזו יודעת את זה. זה כנראה לא שינה לה יותר מדי. אוקיי אז ילד ששותה שוקו לא מקבל כמות מי יודע מה גדולה של סידן. מה הוא כן מקבל? באריזת הקרטון של שוקו יטבתה (חצי ליטר) יש 370 קק"ל, 57 גרם פחמימות ו-10 גרם שומן (כולל). בבקבוק (400 מ"ל) שוקו shock יש 292 קק"ל, 42.4 גרם פחמימות ו-8 גרם שומן. כדי לסבר את האוזן, מנת פחמימות אחת שווה ל-15 גרם פחמימות. כמה דוגמאות למנת פחמימות אחת: פרוסת לחם, 2 לחמית, 1/2 כוס אורז/פסטה/קוסקוס/פתיתים. אז כשהילד שלכם שותה 1/2 ליטר שוקו הוא צורך את כמות הפחמימות שיש ב-4 פרוסות לחם! כמה מתוך הפחמימות הללו הוא סוכר פשוט? בקרטון המדובר של יטבתה יש… תכינו את עצמכם… כ-11 כפיות סוכר! בבקבוק של שוקו shock יש 8 כפיות סוכר. אחרי הנתונים האלה אתם מבינים שהשוקו הוא ממתק לכל דבר! נשאלת השאלה: האם השוקו באמת מקבל כזו עדיפות תזונתית על פני ממתקים אחרים שניתן למצוא במכונות השונות בבתי הספר? בחטיף פסק זמן יש 239 קק"ל, 22 גרם פחמימות ו-14 גרם שומן.  באריזת קיט-קט יש 249 קק"ל, 31 גרם פחמימות ו-12 גרם שומן. בשקית במבה קטנה יש 133 קק"ל, 10 גרם פחמימות ו-8.5 גרם שומן. בשקית קטנה של תפוצ'יפס קראנצ' יש כ-280 קק"ל, 27 גרם פחמימות ו-17.5 גרם שומן.

עד עכשיו התמקדתי רק בשוקו אבל הנה עוד כמה נתונים גם על כמה מוצרים אחרים שהמכונה החדשה מציעה: משקה יוגורט יופלה בטעמי פירות (250 מ"ל) מכיל 198 קק"ל, 35 גרם פחמימות ו-4 גרם שומן. בגביע של froop קציפת פירות של מולר יש 171 קק"ל, 27 גרם פחמימות ו- 4.5 גרם שומן. בקבוק משקה בוקר של דנונה שטראוס בטעם תות-בננה מכיל 197 קק"ל, 35 גרם פחמימות ו-4 גרם שומן. גם פה כמויות הסוכר הן גבוהות מאוד!

משקה בוקר בטעם תות-בננה של דנונה שטראוס (267 מ"ל) froop קציפת תותים של  (גביע)מולר משקה יוגורט יופלה בטעמי פירות (250 מ"ל) שוקו יטבתה (500 מ"ל שוקו  (400 מ"ל)shock פסק זמן קיט קט במבה (שקית קטנה- 25 גרם) תפוצ'יפס קראנצ' (שקית קטנה- 50 גרם)
קלוריות 197 171 198 370 292 239 249 133 280
פחמימות 35 27 35 57 42.4 22 31 10 27
שומן (כולל) 4 4.5 4 10 8 14 12 8.5 17.5

כשאנחנו מדברים על המלצה לצריכת מוצרי חלב ההתמקדות היא כמובן במוצרי חלב שהם לא ממותקים. בכל מוצרי החלב המומתקים אמנם יש ויטמינים ומינרלים חשובים, כמו ויטמין D, ויטמין B12, אשלגן, סידן וזרחן, אך כמויות הסוכר האדירות הללו מביאות אותנו לחשוב שאולי זה לא שווה את זה. כשמסתכלים על ילדי בית-ספר בפרט, כמויות סוכר גבוהות שכאלו גם תורמות לבעיות בריכוז. סוכר פשוט נספג בדם מאוד מהר, ריכוזו עולה לפיק וצונח מטה באותה מהירות. השינויים הקיצוניים הללו ברמות הסוכר תורמים בסופו של דבר לרמות ריכוז נמוכות ביותר.

לפי הכתבה שקראתי, היוזמה הזו של משרד החינוך כוללת, חוץ מהכנסת מכונות הממכר למוצרי חלב,  גם העברת שיעורים והדרכות בנושאי תזונה נכונה על-ידי דיאטניות שזו באמת יוזמה מבורכת. אם כבר מתחילים יוזמה חשובה שכזו שמטרתה שינויי הרגלי האכילה של הילדים והנוער בישראל חבל שבמקום מכונה של מוצרי חלב שרובם ממותקים, לא החליטו להכניס מכונה לכריכים מלחם מלא, פירות וירקות צבעוניים ארוזים באריזות ואקום מוכנים לאכילה, אריזות קטנות של אגוזים/שקדים/בוטנים. למוצרים אלו יש יתרונות תזונתיים רבים והם גם יישמרו על רמות סוכר מאוזנות של הילדים וייתרמו ליכולת הריכוז שלהם לאורך זמן.

בשנים האחרונות החל גל גדול מאוד שיוצא כנגד מוצרי חלב באופן כללי. אני אישית לא נגד מוצרי חלב (לא ממותקים כמובן), ואני חושבת שיש בהם רכיבים רבים החיוניים לגוף שלנו. מצד שני, יש אנשים רבים שלא מגיבים טוב למוצרי חלב- אם זו אלרגיה ללקטוז, אי-סבילות (רגישות) ללקטוז או גיל. כמובן שאם אדם מסוים לא מגיב טוב לחלב ומוצריו כתוצאה מאלרגיה או מחסור באנזים המפרק לקטוז לא הייתי ממליצה לו לשתות חלב. השכיחות של אי -סבילות ללקטוז משתנה באוכלוסיות שונות ויכולה להגיע למעל 60% באוכלוסיה היהודית בארץ, כך שניתן להניח שגם ילדים רבים סובלים מהבעיה הזו ומכונות המוכרות מוצרי חלב יכולות לפגוע בהם בסופו של דבר. סידן ניתן להשיג גם במוצרים שהם לא מוצרי חלב כמו טחינה וסרדינים.

במוצרי חלב לא אורגניים, הפרות מקבלות אנטיביוטיקות והורמונים לרוב שמטרתם הגברת ייצור החלב. מועצת החלב טוענת שבישראל יש תקן הכולל איסור על נוכחות אנטיביוטיקה במוצרי החלב ושההורמונים המותרים לשימוש בישראל הם רק בעלי מספר רישוי וכאלה שאינם מסוכנים לבני אדם ואינם מופרשים בחלב. אני באמת קטונתי מלדעת מה נכון ומה לא נכון אבל בפועל אנחנו רואים שהגיל הממוצע לתחילת ההתבגרות המינית רק יורדת עם השנים… ונראה לי שזה לא במקרה. אני חושבת שעדיף ללכת על בטוח ולתת לילדים שלנו מוצרי חלב אורגניים שמקורם בפרות שאין בהן שימוש בשום אנטיביוטיקה ובשום הורמונים.

בשורה התחתונה, יוזמות לשינוי הרגלי האכילה של הילדים והנוער בישראל הן חשובות לאין שיעור, אך חשוב לבצע את היוזמות הללו בצורה נכונה ולא להיות מונעים מכסף ושיקולים שהם לא לטובתם של הילדים. כל מוצרי החלב הממותקים שמכונת הממכר החדשה מציעה לא שונים בהרבה ממכונות הממתקים הקיימות היום וחבל שלא נעשו בחירות קצת יותר חכמות של המוצרים.

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

היי אני לימור שיח,
דיאטנית קלינית
ויוצרת הבלוג חמוציות.

הבלוג "חמוציות" הוקם כתוצאה מהאהבה הגדולה שלי לתזונה והאהבה הגדולה שלי לאוכל. בכתבות שלי אני תמיד מנסה להעביר את הרעיונות בשפה מקצועית מצד אחד אך פשוטה מצד שני כך שגם מי שלא מתמצא בעולם הבריאות או התזונה יוכל להבין, ליהנות וללמוד מהתוכן. הבלוג מנסה לענות על שאלות פשוטות שעולות בחיי היומיום בנושאי תזונה, לעורר עניין ומודעות בנושא וכמובן ליהנות מכך על-ידי מתכונים בריאים, פשוטים וטעימים!

הרשמו לקבלת עדכונים במייל

 



רוצים עוד?

אורח חיים בריא זה בהחלט אפשרי!
עדכונים שוטפים והפתעות נוספות
בעמוד הפייסבוק!

ארכיון כתבות:

:5 כתבות נבחרות