מהו הטיפול בצרבת?



אין ספק שצרבת זה מעיק ומציק. למה זה בכלל קורה? איך אפשר לטפל בזה? ומה החלק של התזונה בטיפול? בואו נתחיל מההתחלה- מה זה בכלל צרבת? תחושה של שריפה או כאב מאחורי עצם בית החזה. הצרבת היא בעצם סימפטום של ריפלוקס חוזר ונשנה (ריפלוקס-עלייה של מיצי הקיבה מהקיבה לושט). הצרבת מתרחשת כאשר מתרחש ריפלוקס לאחר אכילה ואז חשים בתחושה של צריבה (מכאן השם צרבת). באופן טבעי תופעת הריפלוקס מתרחשת אצל רובינו אך לרוב זה לא מורגש כיוון שהשסתום (מעין שריר טבעתי בעל יכולת כיווץ) המפריד בין הקיבה לוושט, מתכווץ ודוחף את מיצי הקיבה חזרה לקיבה. שריר טבעתי זה נקרא lower esophageal sphincter ולמרות שזה לא ממש "שסתום" שנפתח ונסגר, אלא מתכווץ, במהלך הכתבה אתייחס אליו כשסתום. שסתום זה אמור להיסגר מייד לאחר מעבר האוכל מן הוושט לקיבה, אך במקרה של ריפלוקסים חוזרים, השסתום נחלש ולא נסגר לגמרי לאחר מעבר המזון מן הוושט לקיבה ולכן מתאפשרת עליית המיצים מהקיבה מעלה. צרבת עלולה לגרום לדלקת בוושט, לצרידות, להתכווצות דרכי הנשימה ולקשיי נשימה, וכן לפגיעה ריאתית בשל חדירת חומצה לקנה הנשימה. מחלה של גירוי ודלקת של הוושט כתוצאה מריפלוקס נקראת  gastroesophageal reflux disease –GERD.

צרבות נפוצות במקרים הבאים:

  • השמנת יתר- השמנת יתר מעיקה על הקיבה ועל הסרעפת. השסתום התחתון של הוושט נדחק, נפתח ומתאפשרת חזרת מזון ומיצי קיבה אל הוושט.
  • נשים בהריון- מעל 50% מהנשים חוות צרבת בזמן הריון ובעיקר בשליש האחרון, בגלל הלחץ התוך בטני הגבוה והלחץ על הקיבה
  • מעשנים- עישון מחליש את לחץ השסתום שבין הוושט לקיבה
  • חולי סכרת
  • חולי אסטמה
  • גלולות למניעת הריון- ההורמון פרוגסטרון, המצוי בגלולות, מחליש את הלחץ בשסתום של הושט
  • בקע סרעפתי (כאשר חלק מהקיבה נדחף אל החלק התחתון של החזה)
  • הקאות חוזרות (בעיקר אצל בולימיות)
  • כיב פפטי- פצע פתוח ליד המעבר שבין הקיבה למעי הדק יכול לשבש את פעילות השסתום
  • עיכוב בהתרוקנות הקיבה- יכול להיגרם כתוצאה מהיצרות המעבר בין הקיבה למעי הדק, אולקוס, קיבה עם תנועתיות לא תקינה אשר גורמת להצטברות מזון ונוזלים בקיבה. כל אלו גורמים ליצירת לחץ שגובר על השסתום שבין הקיבה לוושט ואז תוכן הקיבה עולה מעלה לעתים קרובות. במקרים מסויימים, תרופות מסויימות יכולות להאט את קצב ריקון הקיבה ובכך לעודד צרבת.

צרבות בדרך כלל מתעוררות לאחר אכילת מזון שומני או חריף, או פשוט לאחר אכילת יתר. גם שתיית משקאות מוגזים, קפה, אלכוהול, אכילת שוקולד, עישון, גלולות למניעת הריון או תרופות שונות יכולות לעודד צרבת.

אוקיי, אז הבנו מה זה צרבת ומה מעורר אותה אבל איך מטפלים בצרבת? הטיפול בצרבת הוא בדרך-כלל טיפול משולב: תרופתי+תזונתי. אבל… לפני שפונים לטיפול תרופתי כדאי לנסות לשנות כמה הרגלי חיים:

  • ירידה במשקל יכולה להוריד לחץ מהקיבה ולעזור מאוד במקרים של צרבת (וכמובן במקרים בריאותיים רבים אחרים).
  • הפסיקו לעשן! והפסיקו או הפחיתו בשתיית אלכוהול. עישון ואלכוהול מחלישים מאוד את יכולת הכיווץ של השסתום המפריד בין הקיבה לוושט.
  • יש להימנע ממזון שומני. שומן מקטין את הלחץ ומרפה את השסתום שבין הוושט לקיבה, ובכך מחמיר את הריפלוקס ויכול לעורר אותו גם באנשים שלא סובלים ממנו בדרך-כלל.
  • יש להימנע וממשקאות ומאכלים עם קפאין (קפה, תה, שוקולד, קולה/דיאט קולה) בנוסף, להימנע מבצל, שום ומנטה. כל אלו מרפים את השסתום.
  • יש להימנע ממזונות חומציים: מיצי הדר, מוצרים על בסיס עגבניות, משקאות מוגזים ומזונות המתובלים בחריפות או מזונות המתובלים חזק באופן כללי.
  • שכיבה לאחר האוכל "עוזרת" למיצי הקיבה לעלות מעלה. נסו להימנע משכיבה כ-3-4 שעות לאחר האכילה. ואם כבר אתם שוכבים אז הוסיפו עוד כר מתחת לראש כדי להגביה אותו. יש להימנע גם מהתכופפות לאחר האוכל. הסיבה ברורה 🙂
  • ליבשו בגדים נוחים שלא לוחצים על הבטן.
  • אל תאכלו ארוחות גדולות מדי. ארוחות גדולות לוחצות על הקיבה ומעודדות את עליית מיצי הקיבה מעלה.
  • כל אחד מאיתנו הוא שונה, ועל כל אחד מאיתנו, מזון זהה יכול לגרום לתופעות שונות. אם אתם סובלים מצרבות, נסו להבין אילו מזונות גורמים לכם לצרבת והימנעו מהם. לפעמים הימנעות ממזון מסוים יכולה להפחית את הצרבות, כך שהפיתרון הוא מאוד פשוט ולא חייבים מיד להתחיל עם תרופות.

במקרה וניסיתם לשנות את הרגלי החיים ולהימנע מגורמי סיכון אבל הצרבת עדיין חוזרת, כדאי להתחיל עם טיפול תרופתי.
  • תרופות ללא מרשם- התרופות המטפלות במצבים של צרבת הן בדרך כלל כאלו המנטרלות או חוסמות את הפרשות החומצה בקיבה ובכך נמנעת תחושת הצריבה שהחומצה הזו יוצרת כשעולה למעלה מהקיבה. סוג אחד של תרופות הוא של תרופות בסיסיות המנטרלות את החומצה, כגון טאמס, רני, מאלוקס ועוד…. הריפלוקס עצמו לא נעלם, הוא פשוט לא כואב. יעיל לחולים שתדירות הצרבת שלהם לא מאוד גבוהה. סוג שנישל תרופות הוא של תרופות ה"חוסמות" את הפרשת החומצה בתאי הקיבה (H2 Blockers), ומיועדות לחולים שתדירות הצרבת שלהם מעט יותר גבוהה.
  • תרופות מרשם– אם גם התרופות הללו לא עוזרות והצרבת חוזרת זמן קצר לאחר נטילת התרופות כדאי להתייעץ עם רופא. רופא יכול להמליץ על תרופות חזקות יותר שמטרתן "לחסום" את הפרשת החומצה בקיבה או על טיפול מתאים אחר.
  • במקרים מסוימים, בעיקר כאשר צריך לקחת את התרופות באופן קבוע, רופא ימליץ על פעולות ניתוחיות כמו: הרחבה של הוושט או ניתוח שבו מסובבים את החלק העליון של הקיבה כך שיעטוף את החלק התחתון של הוושט במטרה לחזק את שריר השסתום שבין הוושט לקיבה ולהפחית את הריפלוקס. הניתוחים מבוצעים בדרך-כלל בשיטת הלפרוסקופיה (דרך חתכים קטנים בבטן) או האנדוסקופיה (ניתוח דרך הושט). עוד תופעה שדורשת התייעצות עם רופא היא הופעה של צואה שחורה. צואה שחורה יכולה להופיע במקרה שבו החומצה כבר פוצעת את הוושט וגורמת לדימום שהופך לשחור במעבר במערכת העיכול.

גם במשך הטיפול התרופתי כדאי וחשוב לשמור גם על תזונה נכונה ולהימנע ממזונות המעוררים את הריפלוקס ואת תחושת הצרבת! אם לא מטפלים בצרבת עלול הרפלוקס לגרום להצטלקות של הוושט ובהמשך להיצרות ולקשיים בבליעה ובמעבר מזון.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


היי אני לימור שיח,
דיאטנית קלינית
ויוצרת הבלוג חמוציות.

הבלוג "חמוציות" הוקם כתוצאה מהאהבה הגדולה שלי לתזונה והאהבה הגדולה שלי לאוכל. בכתבות שלי אני תמיד מנסה להעביר את הרעיונות בשפה מקצועית מצד אחד אך פשוטה מצד שני כך שגם מי שלא מתמצא בעולם הבריאות או התזונה יוכל להבין, ליהנות וללמוד מהתוכן. הבלוג מנסה לענות על שאלות פשוטות שעולות בחיי היומיום בנושאי תזונה, לעורר עניין ומודעות בנושא וכמובן ליהנות מכך על-ידי מתכונים בריאים, פשוטים וטעימים!

הרשמו לקבלת עדכונים במייל

 



רוצים עוד?

אורח חיים בריא זה בהחלט אפשרי!
עדכונים שוטפים והפתעות נוספות
בעמוד הפייסבוק!

ארכיון כתבות:

:5 כתבות נבחרות