הפרעות אכילה- המרדף אחר השלמות

קשה מאוד למצוא אישה המרגישה שלמה עם הגוף שלה. עצוב מאוד אבל נכון… אומנם ברוב הכתבה אדבר בלשון זכר אבל מה לעשות, עם סטטיסטיקה אי אפשר להתווכח ונשים הן רוב מכריע בכל מה שקשור בהפרעות אכילה. המושג "הפרעת אכילה" מתייחס לכל אדם המקדיש זמן רב והתעסקות בלתי פוסקת במה שהוא אוכל ובאיך שהוא נראה. לא חייבים להגיע למחלות הנפשיות כמו אנורקסיה ובולימיה בשביל להיכנס לקטגוריה של "הפרעת אכילה". וכן, זה אומר שכמעט לכל אישה יש הפרעת אכילה. כמעט לכל אישה יש דימוי עצמי נמוך, רגשות אשמה הבאים כתוצאה מאכילה ולמען האמת אני לא מכירה אפילו מישהי אחת מחברותיי או מבנות משפחתי שמרוצות מאיך שהן נראות. כל אחת תמיד רוצה להיות כמה קילו פחות. קצת יותר רזה.

הפרעות האכילה הן תחום רחב מאוד, ובפוסט אחד אני לא יכולה לכתוב את כל מה שאפשר להגיד עליהן ולכן אנסה לתאר בתמציתיות את הפרעות האכילה אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה ומעט על קבוצת ה- EDNOS (Eating Disorders Not Otherwise Specified). אנסה להסביר מה ההבדלים ביניהן, מה הסיבות למחלות הללו ומה סימני ההיכר.

אז מי בעצם נמצא בסיכון לפתח הפרעה אכילה?

  • אדם החשוף לגורמים ביו-גנטיים, סביבתיים, משפחתיים, פסיכולוגיים, אישיותיים, חברתיים.
  • נשים
  • גיל 13-18
  • נטייה להשמנה
  • התבגרות מינית מוקדמת. כשנתיים לפני ואחרי קבלת המחזור, גוף הנערה צובר יותר נוזלים ומסת השומן מוכפלת ולכן בנות ייראו מלאות יותר. הרבה פעמים בנות כאלו ירגישו מלאות יותר ובכדי לבלוט פחות יירצו לרזות.
  • אכילה מאופקת
  • הסטוריה של דיכאון
  • אנשים המדחיקים רגשות
  • שאיפה לשלמות
  • הסטוריה של התעללות מינית

התוצאה הסופית האחראית להתפתחות הפרעת אכילה היא שילוב בין סביבה לגנטיקה! גורמים אלו משפיעים אחד על השני ופועלים יחד.


אנורקסיה נרבוזה (Anorexia Nervosa)

הרזיה קיצונית והכחשה של תחושת רעב. גורמים ביוגנטיים לאנורקסיה קשורים בתורשה, בהפרעות בבקרת האכילה בהיפותלמוס (חלק במוח האחראי לווסת תהליכים מטבוליים ואת פעולת מערכת העצבים האוטונומית), ובהפרעות בנוירוטרנסמיטורים במוח, בייחוד בקטכולאמינים ובסרוטונין. אצל חולי אנורקסיה יש רמות גבוהות של סרוטונין– שהוא מוליך עיצבי המוריד את התאבון, את האימפולסיביות ואת האגרסיביות אך גם עשוי להגביר את הפרפקציוניזם והאובססיביות. רוב המקרים מתחילים מדיאטה רגילה שהצליחה ובעצם הכניסה את האדם למעין "טרנס" של הצלחה ורצון לרדת עוד ועוד במשקל. אם הייתם באיזשהו שלב בחיים בדיאטה אתם בטח גם מכירים את תחושת הסיפוק העצומה כשרואים ירידה במשקל… יש אנשים המתמכרים לתחושה הזו ונכנסים לאובססיה בכל הנוגע לקלוריות. שיעור התמותה באנורקסיה הוא 8-10%. עפ"י ה- DSM-IV(Diagnostic and statistical manual of eating disorders) הקריטריונים לאבחון:

  • סירוב לשמור על משקל מינימלי התואם את הגיל והגובה. אובדן משקל הגורם למשקל הנמוך מ85% מהמשקל המצופה.
  • פחד עצום מעלייה במשקל והשמנה למרות מצב של תת-משקל.
  • הפרעה בתפיסת המשקל/מראה. המשקל מהווה חלק נכבד מהחיים של החולה ומשפיע מאוד על התפיסה העצמית.
  • אצל נערות- אי הופעת 3 מחזורי ווסת רצופים לפחות (מחזור המתרחש בעזרת גלולות לא נחשב כווסת).

*חשוב לציין שגם מי שלא עומד בכל התנאים של ה-DSM לאנורקסיה, זה לא אומר שאין לו הפרעת אכילה, או בעיות קשות בדימוי הגוף. ועל זה, בהמשך.

יש 2 סוגי אנורקסיה:

  1. Binge Eating/Purging type- אנורקסיה מהסוג ה"מפצה". כלומר אחרי האוכל מקיאים, משתמשים במשלשלים, משתנים… ההבדל בין סוג זה של אנורקסיה לבין בולימיה הוא שבבולימיה המשקל נשאר תקין.
  2. Restricting type- אנורקסיה מהסוג המגביל. פשוט לא אוכלים כמעט שום דבר.בלי הקאות. סוג זה קשה יותר לטיפול.

לאנורקסיה מתלווים גם לא מעט סימפטומים נפשיים: דיכאון, לחץ, OCD (טורדנות כפייתית). בנוסף, ישנן מערכות גוף רבות הנפגעות כתוצאה מהמחלה:

  • מוח- איבוד מסת מוח, ירידה ביכולות קוגניטיביות ובתהליך החשיבה
  • עור- כל מיני שינויים במרקם ובצבע העור
  • לב- עיקר התמותה באנורקסיה זה בגלל תת-תזונה המובילה לדום לב. דופק מתחת ל-50 מהווה עילה לאישפוז. נוכל לראות גם לחץ-דם נמוך. הירידה בתיפקוד הלב משפיעה גם על כך שבאופן כללי רמות החמצן נמוכות יותר כך שיש סיכון בזמן מאמץ. גם במנוחה יש סיכון להפרעות קצב-לב ולמוות פתאומי.
  • מערכת הדם והחיסון- אנמיה, תגובה חיסונית ירודה
  • מערכת הרבייה- אמנוריה (הפסקת ווסת), עצירה בהתפתחות המינית
  • המערכת האנדוקרינית (הורמונים)- ההפרעה במאזן ההורמונים יגרום לבעיות רבות וביניהן פגיעה בבריאות העצם. מסת העם מדלדלת כך שהעצמות של הנערה נראות כמו של בת 60 מבחינת צפיפות. עוד בעיות כתוצאה מפגיעה במערכת האנדוקרינית: פגיעה בבלוטת התריס, האטת מטבוליזם, מצב רוח ירוד, היפוגליקמיה (סוכר נמוך בדם).
  • מערכת השלד- כפי שהזכרתי בסעיף הקודם. כאשר אין ווסת גם רמות האסטרוגן נמוכות. האסטרוגן נחוץ בכדי לספוג את הסידן. בלי האסטרוגן ספיגת הסידן יורדת וגם זו סיבה לירידה במסת העצם.
  • כולסטרול גבוה! נכון שזה לא נשמע הגיוני אך זה נכוןץ במצב של הרעבה, הגוף מנסה לפצות על כך ולכן הכבד עובד שעות נוספות בכדי לייצר את אבות המזון החסרים. בתהליך זה נוצרים שומנים וגם כולסטרול, ולכן נוכל לראות רמות גבוהות של כולסטרול באנורקסיה.
  • מערכת העיכול- כאבים, עצירות, ירידה בהתרוקנות.
קמפיין שהועלה באירופה כנגד אנורקסיה. הדוגמנית שבתמונה מתה השנה כתוצאה מהאנורקסיה

 

בולימיה נרבוזה (Bulimia Nervosa)

אירועים חוזרים של בולמוסי אכילה והקאות יזומות/שימוש במשלשלים/פעילות גופנית מוגזמת. כ-50% מהבולימיים היו בעבר אנורקטיים. שיעור התמותה נמוך. גם בבולימיה ישנו קשר תורשתי מסוים, גם לדיכאון והתמכרויות. ייתכן שיש גם קשר בהפרעות בנוירוטרנסמיטורים במוח. בבולימיה רמות הסרוטונין הן נמוכות (בניגוד לאנורקסיה) ואז הנטייה היא לאכילת יתר, דיכאון, חרדה, התנהגויות אגרסיביות-אובססיביות, אובדנות והתמכרויות (כמו זלילה+הקאה). הנטייה להתמכרויות הנפוצה בחולי בולימיה גורמת לכך שבמקרים רבים מעורבים גם סמים בזמן המחלה. חשיש בכמויות גדולות מוריד את התיאבון.

קריטריונים לבולימיה עפ"י ה- DSM-IV:

  • אכילה בזמן קצוב (תוך שעתיים) כמות של מזון הגדולה בוודאות מכמות המזון שאנשים היו אוכלים באותו פרק זמן ובאותן נסיבות. ולא אני לא מתכוונת נניח לערב חג שבו אתה מרגיש שאכלת הרבה יותר מן הרגיל. באפיזודה בודדת (בולמוס) של חולה בולימיה, הוא יכול לאכול אפילו מעל 8,000-10,000 קק"ל.
  • חוסר שליטה על האכילה במהלך האפיזודה.
  • התנהגויות מפצות לא הולמות חוזרות במטרה למנוע עלייה במשקל (הקאה מכוונת, שימוש במשלשלים, משתנים, חוקנים, תרופות, צומות ופעילות גופנית מוגזמת).
  • הבולמוסים וההתנהגויות המפצות קורות בממוצע לפחות פעמיים בשבוע במהלך 3 חודשים.
  • ההערכה העצמית מושפעת מצורת הגוף ומשקלו.

 

יש 2 סוגי בולימיה:

  1. Purging type- בזמן האפיזודה יש התנהגויות מפצות של הקאות, שלשולים, משתנים וכו'…
  2. Non purging type- נזמן האפיזודה יש התנהגויות מפצות אך אחרות- צומות או פעילות גופנית מוגזמת.

גם בבולימיה יש פגיעה נרחבת במערכות שונות בגוף כתוצאה מההקאות/ההתנהגויות המפצות האחרות. כיוון שרוב הבולימיים נמצאים במשקל גוף תקין, הם נראים בריאים אך ייתכן שיש להם הפרעות רפואיות קשות.

  • המערכת האוראלית- היסדקות שפתיים, ריקבון שיניים ואיבודן, גרון שורף, פגיעה במיתרי הקול, נפיחות בבלוטות הרוק (כתוצאה מהפרשת עמילזה מוגברת. עמילזה=אנזים המפרק פחמימות כבר באזור הפה). דחיפת האצבע לגרון בשביל להקיא תגרום לפציעה על גבי האצבע.
  • ריאות- לעתים אספירציה של מזון לריאות (חדירת מזון לריאות).
  • לב- קצב לב לא סדיר (אריטמיה), לחץ-דם נמוך, אי-ספיקת לב.
  • מערכת העיכול- רפלוקסים (כשהאוכל חודר את מחסום הקיבה-וושט ועולה למעלה, מה שגורם לצרבות), ריקון קיבה איטי, עצירות, שלשולים, מעי רגיז, דם בצואה, דלקת בלבלב (פנקריאטיטיס).
  • המערכת האנדוקרינית- מצבים של היפר או היפו ברמות הסוכר בדם. מחזורי ווסת לא סדירים.
  • מערכת הרבייה- בנוסף למחזור לא סדיר יש גם בעיות בכניסה להריון, הפלות, עוברים במשקל נמוך.
  • מערכת הדם- אנמיה, חוסר איזון במלחים.

הפרעות אכילה לא ספציפיות (EDNOS)

הפרעות אכילה אלו הן לאו דווקא קשות פחות מהאנורקסיה והבולימיה. מתי הפרעות האכילה נחשבות לא ספציפיות? כאשר מישהו עונה על חלק מהקריטריונים של האנורקסיה/בולימיה אך לאו דווקא על כולם. לדוגמא, מישהי שעונה על כל הקריטריונים של האנורקרסיה אבל המשקל שלה עדיין בנורמה, כלומר היא עדיין לא בתת-משקל. אז נכון שהיא לא עומדת בכל הקריטריונים של האנורקסיה אבל אי אפשר להגיד שאין פה הפרעת אכילה… עוד דוגמא היא מישהי שעומדת בכל הקריטריונים של הבולימיה אבל תדירות הבולמוסים וההתהגות המפצה אצלה נמוכה יותר מן ההגדרה (פחות מפעמיים בשבוע במשך 3 חודשים).

חוץ מהמקרים האלה יש עוד הפרעות אכילה בקטגוריה זו:

  1. לעיסה ממושכת של מזון ואז יריקתו.
  2. הפרעת אכילה בולמוסית ללא ההתנהגות המפצה
  3. התנהגויות מפצות גם לאחר אכילה מועטה
  4. Night eating disorder syndrome- להתעורר ולאכול או לאכול כי לא מצליחים להירדם
  5. Body dismorphic disorder- באופן רשימי זו איננה הפרעת אכילה אך מי שיש לו את זה נמצא בסיכון מוגבר לפתח הפרעת אכילה. אדם שיש לו את זה הוא מישהו שמאוד לא שלם עם הגוף שלו. יש לו שוני קטן בגוף או שהוא מדמיין את השוני הזה והוא עסוק בו באופן אובססיבי עד כדי כך שזה גורם לו למצוקה ומגבלה חברתית (לא רוצה שיראו אותו ואת הפגם שלו). חוץ מהפרעות אכילה, הסיבוכים הם דכאון, נטייה להתאבדות, OCD, פוביה חברתית…
  6. Binge Eating Disorder- אפיזודות חוזרות של בולמוסי אכילה. הבולמוסים מאופיינים ב-3 או יותר מהקריטריונים:
  • אכילה במהירות גדולה יותר מהרגיל
  • אכילה של כמויות גדולות ללא רעב
  • אכילה עד כדי אי-נוחות מהמלאות
  • אכילה לבד בגלל מבוכה מהכמויות הנאכלות
  • הרגשת גועל עצמי או אשמה לאחר אכילת יתר
  • מצוקה ניכרת כתוצאה מהבולמוסים ומחוסר השליטה
  • הבולמוסים קורים בממוצע לפחות יומיים בשבוע במשך 6 חודשים וללא התנהגות מפצה

גם ל-BED סיבוכים גופניים רבים: מחלות לב וכלי דם, בעיות במערכת העיכול, מחלות עור, ווסת לא סדירה, סכרת, אסטמה או בעיות נשימה בשינה ודלקות מפרקים.

 

ולסיום, כמה מילים בנוגע לטיפול… ככל שההפרעה תאותר מהר יותר כך הסיכוי להתפתחות סיבוכים נמוך יותר. הטיפול בהפרעות האכילה הוא מתאגר במיוחד וחשוב מאוד שהטיפול יהיה רב-מקצועי. חשוב שיהיה קשר תמידי בין כל אנשי הצוות על מנת להתייעץ ולבנות תוכנית ואסטרטגיות טיפוליות המתאימות ביותר לחולה ולמצבו הנוכחי. חברי הצוות הרב-מקצועי:

  1. רופא כללי/ילדים
  2. פסיכולוג- טיפול פרטני/זוגי/משפחתי/קבוצתי
  3. דיאטן- חייב להיות עם הכשרה לטיפול בהפרעות אכילה כיוון שהגישה הטיפולית פה שונה לגמרי מעבודת הדיאטן בתחומים אחרים. לדיאטן יש טכניקות להפחתת התנגדות והעלאת שיתוף פעולה ומוטיבציה.
  4. פסיכיאטר- יש חולים שיזדקקו לטיפול תרופתי על מנת להפחית הפרעות נפשיות וסימפטומים התנהגותיים כמו דיכאון, חרדה, OCD.
  5. במוסדות ציבוריים, עובד סוציאלי- האלמנט שמרכז ומקשר בין כל הצוותים.

ארבעה טיפולים משולבים: תזונתי, נפשי, תרופתי, גופני!

הפרעות האכילה הן מחלות נפשיות קשות ולמרות שההתעסקות בהן היא בעיקר באוכל, הסיבות שהן מתפתחות קשורות בהמון אספקטים. בהפרעות אכילה, שליטה הוא שם המשחק.

 

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

היי אני לימור שיח,
דיאטנית קלינית
ויוצרת הבלוג חמוציות.

הבלוג "חמוציות" הוקם כתוצאה מהאהבה הגדולה שלי לתזונה והאהבה הגדולה שלי לאוכל. בכתבות שלי אני תמיד מנסה להעביר את הרעיונות בשפה מקצועית מצד אחד אך פשוטה מצד שני כך שגם מי שלא מתמצא בעולם הבריאות או התזונה יוכל להבין, ליהנות וללמוד מהתוכן. הבלוג מנסה לענות על שאלות פשוטות שעולות בחיי היומיום בנושאי תזונה, לעורר עניין ומודעות בנושא וכמובן ליהנות מכך על-ידי מתכונים בריאים, פשוטים וטעימים!

הרשמו לקבלת עדכונים במייל

 



רוצים עוד?

אורח חיים בריא זה בהחלט אפשרי!
עדכונים שוטפים והפתעות נוספות
בעמוד הפייסבוק!

ארכיון כתבות:

:5 כתבות נבחרות